עם הגיענו לגיל השלישי אנו מגלים שעומד בפנינו זמן פנוי רב שאותו הקדשנו לפיתוח קרירה ולטיפוח המשפחה. עודף הזמן הפנוי יחד עם שינוי באורח חיים קשישים רבים בגיל הזהב מגלים את היתרונות בקרבת מגורים לאוכלוסייה מבוגרת בגילם הבאה בצורת בית אבות, או בשמו החדש דיור מוגן.
התפיסה כי בית אבות הוא מוסד בו מוחזקים קשישים שנטרפה עליהם דעתם ונאלצים לחלוק חדר עם חמישה קשישים נוספים היא תפיסה מוטעית, והמחשבה כי דיור מוגן מלא באלמנות ואין בו אף גבר רווק או זוג נשוי אינה נכונה גם היא. ביקור בבית אבות או ביקור בדיור מוגן יציגו לנו את האמת בה חיים קשישים המנהלים אורח חיים מספק ועשיר עם שלל פעילויות מגוונות.
מגבלות רפואיות שצצות במהלך התבגרותנו כמו החלשות בשמיעה, ראיה שנפגמת חולשות כלליות וכדומה מהווים מעמסה על הפעילות היום יומית שלנו בכל מקום ועל כן מגורים בדיור מוגן או בית אבות המעסיקים מטפלים רפואיים כמו אחות צמודה או צוות רפואי יכולים להשכיח מאיתנו בעיות כאלה ויאפשרו לנו לנהל מאותו דיור מוגן או בית אבות את חיינו כרגיל.
כשאנו מגיעים לגיל הזהב גם המשפחה סביבנו מתבגרת והנכדים גדלים והילדים עסוקים ולא ניתן להעמיס עליהם את הדרישה לבוא ולבקר על מנת להעביר את הזמן. קשישים רבים מתגוררים בדיור מוגן ובבתי אבות על מנת לחיות בסביבה של קשישים אחרים כדי שיוכלו לעשות פעילויות יחד כמו משחקי קלפים, טיולים בחיק הטבע וארוחות משותפות. באופן שכזה דיור מוגן ובית אבות מהווה כחממה לאנשי הגיל השלישי המכירים אנשים חדשים ומפתחים חברויות חדשות ועמוקות.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי ישנו הבדל מסוים בין דיור מוגן לבין בית אבות ואין מדובר באותה רמה של בית לאנשי הגיל השלישי. בעוד שבית אבות מפואר פחות, המשותף בין הדיירים המתגוררים בו הוא מצב בריאותי ירוד וצורך בליווי רפואי. בדיור מוגן בשונה מבית אבות הדגש עבור הדיירים הוא הצורך החברתי. מצד שני חשוב לזכור שגם בית אבות וגם דיור מוגן מחויבים לשים לנגד עיניהם את טובתם של אנשי גיל הזהב המתגוררים בו ולהם מספקים את צרכיהם הרפואיים והחברתיים של הדיירים.
